הפנינג מטורף, מלא באנרגיות שכולו מעורבות בקהילה ותרומה ברוחב לב התקיים בבית החינוך ביום חמישי 14.6.18בשיתוף עמותת make a wish. ראש עיריית פתח תקווה, עו"ד איציק ברוורמן, כיבד אותנו בנוכחותו ושיבח את התושבים על ההיענות והתרומה. מאות תושבי פתח תקווה לקחו חלק בפעילויות השונות כגון זומבה, פינות איפור וצמות, דוכנים של מכירת מזון ומשקאות, תכשיטים, […]
כחלק מהתפיסה הייחודית ההוליסטית בבית החינוך שלנו, אנו שמים דגש רב על פיתוח עולם הרגש של הילד וקידום רווחה נפשית.
מזה שלוש שנים שאנו מפעילים תוכנית ייחודית- מערך שיח רגשי: תכניות קבוצתיות בתחומים שונים, אשר מטרתם לתת מענה רגשי- חברתי לכלל התלמידים.
הקבוצה נפגשת במשך 12 מפגשים, אחת לשבוע, בהנחייתם של מורים מבית החינוך, אשר עוברים בעצמם הדרכה להנחיה על ידי יועצת בית החינוך.
המפגשים עוסקים בהרחבת השיח הרגשי ומתן דגש לחיזוק מיומנויות חברתיות- יצירת קשר בין חברי הקבוצה, בניית אמון ופתיחות לשוחח על נושאים רגשיים המעסיקים את הילדים.
המטרה היא לאפשר שיח פתוח בנושאים רגשיים וחברתיים תוך שימוש בכלים מתווכים של אומנות, בעלי חיים, גינון, תנועה, מוסיקה, תיאטרון ועוד… תחומים אלו משמשים כלי תיווך לעולם הרגש של הילד ומאפשרים קרבה והתייחסות אישית בין חברי הקבוצה.
הקבוצה משמשת כמרחב בטוח המאפשר להביע רגשות בדרכים שונות, זאת על מנת להעצים את עולמו הפנימי של הילד ולהביא להתפתחות רגשית מיטבית וחיזוק הקשרים הבין-אישיים.
תוכנית השגרירים הצעירים היא תוכנית ייחודית לבית החינוך אשר מטרתה להקנות לשגרירים ערכים המבוססים על אהבת הארץ, שייכות , כבוד הדדי ואהבת אדם. התוכנית מתמקדת בהכשרת השגרירים "הצעירים" והפיכתם למנהיגים צעירים, בעלי יכולות ורבליות גבוהות, ודימוי עצמי גבוה המאפשר עמידה מול קהל והעצמה אישית, תוך מיקוד והתמצאות בהיסטוריה של עם ישראל, פוליטיקה ותקשורת.
מרחבים המאפשרים סביבות למידה שונות, מותאמות ומגוונות. מתוך הנחת המוצא כי ילד שיחווה למידה משמעותית במהלך חייו כלומד, ירצה לשחזר את החוויה וישאף להמשיך וללמוד עוד ועוד….
מכאן שלדעתנו, אחת ממטרותיה של מערכת חינוך מיטבית ושלנו כבית חינוך-
לאפשר ללומד את החוויה הזו לפחות בחלק מזמן הלמידה.
מרחבי האקדמיה שלנו נבנו על ארבעת עקרונות הלמידה המשמעותית:
1. למידה הנובעת מתוך עניין (הנעה פנימית).
2. למידה הנובעת מעיסוק בבעיות משמעותיות המתקשרות אל החיים (אותנטיות, רלוונטיות).
3. למידה פעילה ,למידה אקטיבית – hands on.
4. למידה המערבת בחירה, שיש בה אתגר, התנסות, חקירה אישית, שאילת שאלות, סקרנות, התמודדות עם דילמות ערכיות הן של המורה והן של התלמיד.
* המרחב יביא לידי ביטוי עקרונות הוראה-למידה נוספים, המאפיינים את תהליכי הלמידה המשמעותית.
* מרחבי הלמידה מתייחסים לכל תחום הבא לידי ביטוי בעבודת החינוך: תחום תוכן נלמד תחום ערכי ו/או תחום החברתי.
* הלמידה במרחב בהרכבי לומדים שונים: למידה תלת-גילית.
פינת החי משמשת להעצמה של תלמידים בהיבט הטיפולי, בדגש על פיתוח אמפטיה ורגישות לעולם החי.
המפגשים מחולקים לשני חלקים: חלק עיוני וחלק מעשי.
בחלק המעשי מתבצעת התצפית, החקר והטיפול בבעלי החיים.
בתאריך 15.03.18 משפחת התרנגולים בפנינת החי שלנו התרחבה ב 20 אפרוחים מתוקים, מזל טוב לאמא תרנגולת!
בבית החינוך הוקמה מיד עם הקמתו גינה אורגנית למטרת לימוד בהובלתה של המורה רחל טבוך.
תלמידי פאול קור מתנסים בגידול מגוון רחב של ירקות בגן הירק. (זריעה ושתילה של צמחי ירקות ותבלין, הנבטות במצעים שונים) ובבוסתן בית הספר מטפלים בעצי הפרי השונים.
התלמידים מכירים מושגים שונים בחקלאות, מפתחים יכולות של עבודה בצוות, אחריות אישית ואחריות סביבתית.
כמו כן לומדים על מחזוריות בצמחים בהתאם לשינויים החלים בסביבה במהלך עונות השנה.
אין ספק שהתלמידים מפתחים את המיומנויות, האהבה והשמירה על הסביבה.
פתרון קונפליקטים בעזרת מגשרים צעירים אשר הוכשרו ואומנו לפי מודל אפ"רת.
הגישור הוא תהליך לפתרון סכסוכים שמונחה על ידי צד שלישי וניטרלי המסייע לצדדים להגיע לידי הבנה והסכמה ליישוב הסכסוך. המגשר אינו פותר את הסכסוך עבור הצדדים אלא עוזר להם להגיע למצב של שיח באווירה נעימה, להבין זה את זה ואת עצמם בצורה הטובה ביותר ולמצוא פתרונות יצירתיים שיטיבו עם שני הצדדים.
במסגרת ההכשרה התלמידים למדו לזהות את הקונפליקט כאינטראקציה אנושית טבעית המהווה מקור ופוטנציאל לשינוי והזדמנות ללמידה ולצמיחה. התלמידים נחשפו למודל אפ"רת, מודל נפוץ בתחום הייעוץ ובמערכת החינוך המניח כי הפרשנות הניתנת לאירוע מסוים משפיעה על תוצאותיו. פרשנות זו ניתנת בדרך כלל באופן אוטומטי והמודל מציע טכניקה לשינוי התנהגותי בו הפרשנות ניתנת באופן מושכל ומודע תוך בחינת פרשנויות אלטרנטיביות. המגשרים לומדים כיצד להשתמש במודל על מנת לגרום לשני הצדדים המעורבים לראות את הדברים באופן אחר על ידי מציאת האינטרסים המשותפים לשניהם.
המגשרים נוכחים בהפסקות ברחבי בית החינוך ומהווים כוח עזר משמעותי בשמירה על אקלים חינוכי מיטבי. סכסוכים הכוללים מעשים שחורגים באופן קיצוני מכללי ההתנהגות המקובלים בבית החינוך כגון מקרי אלימות מטופלים על ידי הצוות החינוכי ולא על ידי המגשרים.
בבית החינוך אנו שמים דגש על מיומנויות שיעזרו לילדים להפוך לאנשי שיח טובים יותר. לכן הכנסו אל מערכת הלימוד את שיעורי הרטוריקה (תורת השכנוע) וחשיבה מסדר גבוה. אנחנו רוצים שהילדים יהיו מסוגלים לטעון, לנמק, להסביר, להביע עמדה על סוגיות. המטרה העיקרית היא לגרום לילד להיות בטוח בעצמו, וורבלי ומעיז. בנוסף, אנו משלבים בשיעורים הללו גם אסטרטגיות ומיומנויות למידה של חשיבה מסדר גבוה – חקירה, שאילת שאלות, מיזוג מידע, השוואה, מיון ועוד.
כחלק מהתפיסה הייחודית ההוליסטית בבית החינוך שלנו, אנו מקיימים בבית החינוך שיעורי פילוסופיה שמטרתם העיקרית היא לעודד ולהעשיר את השיח הדבור בקרב הילדים ובנוסף לעורר ולפתח את הסקרנות הטבעית שיש להם. בשיעורים הילדים נחשפים לפילוסופים והוגי דעות חשובים מאוד בהיסטוריה, הם קוראים מאמרים ומנתחים אותם, הם מתרגלים מיומנויות של שאילת שאלות ומבינים כי לא לכל שאלה יש תשובה, ישנן המון שאלות שאין להן תשובה חד משמעית. בשיעורים הללו הכל פתוח, ניתן לקשר לכל נושא ולהפוך כל שיח לפילוסופי באמצעות שאילת שאלות שיובילו לחשיבה מסדר גבוה.
כחלק מהתפיסה הייחודית ההוליסטית בבית החינוך שלנו, אנו שמים דגש רב על פיתוח מיומנויות למידה בשילוב האמנות והיצירה. בשיעורי העתקה ודקלום הילדים לומדים להתמודד עם דקלום ברמה מעט גבוהה יותר מהנדרש. אחת המטרות העיקרית היא הרחבת אוצר המילים, חשיפה למילים ממשלב גבוה, לימוד אסטרטגיות של ניתוח יצירה, איתור רעיון מרכזי, הבנת הטקסט ומה עומד מאחוריו, עיסוק ברגשות העולים מן הטקסט ועוד. כשמבצעים זאת בדקלום קל יותר לזכור את הטקסט. לדקלום משלבים תמונה/ציור אשר מתאימים לו מבחינה רעיונות ומשקפים את מה שעולה מן הטקסט. מיומנות ההעתקה חשובה מאוד לקידום התלמידים, היא מפתחת קשר יד עין, מוטוריקה עדינה, עמידה בזמנים. העיסוק באמנות מרחיב את קו המחשבה, צריך לשים לב לאובייקט המצויר, לפרופורציות שלו, למיקומו בדף ולגודלו. את הציור המורה מציירת במקביל על גבי לוח גיר, באמצעות גירים הוליסטיים ובכך מדגימה לתלמידים כיצד מבצעים את ההעתקה.
והיה כעץ שתול
מסגרת, גבולות, יציבות, שורשיות, בסיס חזק, זהות, חיבור למקורות, לאדמה, לעצמך
על פלגי מים
גמישות, הסתגלות, התאמה, זרימה, חיות, הזנה, רעננות, שקיפות, שפע.
אשר פריו ייתן בעתו
התאמה להתפתחות לקצב של הילד, לישות הספציפית, האותנטית, להכיר ולהעמיק
ועלהו לא יבול
יקבל תנאים ומענה לצרכים פיזיים ורגשיים כדי לצמוח ולהתפתח
וכל אשר יעשה יצליח
התלמיד פעיל אקטיבי מתנסה וחווה הצלחה שלו ביחס לעצמו, ללא תחרותיות, ללא האצה נותן פרי ותורם לעולם – לחברה ולקהילה
(תהילים א׳, פסוק ג׳)
קור נולד בפריז שבצרפת למשפחת קורנובסקי, שהיגרה לשם מפולין. הוא גדל בבית חילוני. אביו, יצחק, חייט במקצועו, נספה בשואה ופאול הנער הוברח במהלך המלחמה, יחד עם אחיו, לז'נבה שבשווייץ, שם שהה כפליט בבית מחסה לילדים יהודים עד לסיום המלחמה. בזמן זה למד ציור וגרפיקה בבית הספר הגבוה לאמנות בז'נבה ובהמשך בבית הספר לאמנויות-יפות בפריז.
עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 עלה לישראל, וגויס לצה"ל כמתנדב מח"ל. הוא נשאר בישראל לאחר שנישא לפנינה טובבין, אותה הכיר בצבא. פאול קור שמר על שם משפחתו "קורנובסקי"
אך השתמש בשם "קור" כשמו האמנותי.
החל משנת 1974 התמקד קור בציור ואיור ספרי ילדים. משנות השמונים נחשב קור לאחד מסופרי הילדים הפופולריים והאהובים בישראל[4]. המאפיין הבולט בספרי הילדים של קור הוא שילוב בין הטקסט שכתב לבין החזות הוויזואלית הצבעונית. ב-1986 הוציא בהוצאת כתר את הספר "הדג שלא רצה להיות דג", המשלב אפקט של דמויות משתנות. בהמשך כתב ואייר את "סיפור הנץ". בספרו הידוע ביותר "כספיון הדג הקטן" בהוצאת "דביר" כיכב לראשונה דג קטן ומוכסף שהיה לדמות המזוהה ביותר עם פועלו כסופר ילדים.
"כספיון" זכה בפרס האיור ע"ש בן יצחק באגף הנוער של מוזיאון ישראל בירושלים. הספר הפך בהמשך לסדרה בת שלושה ספרים (הספרים הנוספים בסדרה הם "כספיון בסכנה" ו"המסע הגדול של כספיון").
בנוסף, הוציא פאול קור בהוצאת "זמורה ביתן" את הספר "גן החיות הקסום" שקיבל את פרס נחום גוטמן לאיור מעיריית תל אביב. לאחר מכן התפרסמו בהוצאת "כנרת זמורה ביתן" ספרי ילדים נוספים פרי עטו. אל "כספיון" הצטרפו, בין השאר, "בן בן והגוזל", "הפיל שרצה להיות הכי", "השולטן שרצה לעוף", "הילד שאהב את הירח", "פרח פרח, אל תבכה", "צפרדעון לך לישון", "הצבע הכי יפה בעולם", "המטפס הקטן והפרח הזוהר" וסיפורים מאוירים נוספים. מספר ספרים הפכו לקלטות DVD והומחזו להצגות ילדים.
(ויקיפדיה)
תשפ"ג
קהילת פאול קור היקרה,
האתר של בית החינוך משקף את העשייה החינוכית הענפה בבית החינוך ואת תהליכי הלמידה שנגזרים מהתפיסה החינוכית שלנו .
בית חינוך "פאול קור" הנו מרחב קהילתי הוליסטי השואף לפיתוח הפוטנציאל הלימודי, הרגשי, החברתי, הפיזי והיצירתי של כל ילד וילדה.
לצד מיצוי יכולות ומצוינות אנו פועלים לקידום הישגים לימודיים לצד כישורים חברתיים- רגשיים ופיתוח לומד עצמאי מצליחה במאה ה-21, זאת תוך יצירת אקלים מיטבי המחזק את תחושת השייכות ומטפח את הייחודיות של כל אחד.
תפקידנו כצוות הוא להציע לכל תלמיד את מסלול ההתקדמות האישי שלו להצלחה ולמצוינות, תוך שימת דגש על קשר אישי והכלה.
אני מאחלת לכולנו ששנת תשפ"ג תהייה שנה שתטמון בחובה התחלות חדשות, עשייה חינוכית, הישגים לימודיים לצד ערכים.
ענת גל קוהבלום
מנהלת בית החינוך
אנו מאמינים בהתפתחות טבעית של הילד המשלבת גוף, נפש ורוח. מתן התייחסות גופנית-חושית-רגשית, פיתוח עולמו הפנימי של הילד וחיזוק יכולותיו והבניית ידע במפגש עם הסביבה.
בבית החינוך אנו מבססים את עקרונות הגישה ההוליסטית בחינוך הרואה את הילד כישות שלמה מתפתחת. הילדות היא תקופת הבשלה, צמיחה פנימית ורכישה הדרגתית של כישורים ומיומנויות. ההתייחסות לילד כ"אדם שלם" על מכלול חייו ורגשותיו.
מטרתנו להעניק לילד מזון לגופו, נפשו ורוחו. השאיפה היא להיות חלק אמיתי בגידול ילדים מאושרים, יוצרים ולומדים שיהפכו למבוגרים שמחים, פועלים ושלווים.
דרך הלמידה בבית החינוך היא חווייתית והתנסותית ולא רק אינטלקטואלית. התהליך מתחיל דרך הגוף, עובר לרגש ומגיע בהדרגה אל הראש. כך נוצרת חוויה לימודית מהותית ומוטמעת באופן מוצלח ביותר.
הילדים יוצאים אל החצר למסלולי בוקר בכוללים חומר לימודי, פעילות גופנית ופיתוח מיומנויות קוגניטיביות.
אנו מאמינים כי תלמיד הלומד בהתאם לייחודיותו ולהתפתחותו הרגשית, מצליח להגשים את עצמו ומביא לידי ביטוי את יכולותיו במגוון תחומים.